<h1>רבינו ירוחם נכ"א ח"א</h1>
<h2>דף יא.</h2>
מי שנעץ ד' קונדסין פי' עמודין בד' פנות השדה ומתח זמורה עליהן ועשה מהן כמו צורת פתח מותר לגבי כלאים כי נחשוב הקונדסין עם הצורות פתחי' בזמורות כמו גדרים במחיצות, ומיד חוץ למחיצה יכול לזרוע ולא יהיה כלאים עם הגפנים, ולא עוד אלא אפילו שלא מתח הזמורות עליהן אלא מן הצד דלא הוי צורת הפתח מותר לגבי כלאי' והוי מחיצה אף על גב דלא הוי מחיצה לגבי שבת בלא צורת פתח, כמו שכתבתי במקומו וכתבתיו בנתיב י"ב [חי"ז], כך פשוט בערובין.
<h2>דף צב.</h2>
חצר גדולה הסמוכה לקטנה, ונפרצה הקטנ' במלואה, פי' כל מקום חבורה לגדולה, ובגדולה נשארו גיפופי לכאן ולכאן כלומר מחיצות במקום היתר הגדולה על הקטנה והנה הפרצה שבמקום חבור הקטנה לגדולה הרי היא כמו פתח לגדולה, והגדולה מושכת הקטנה אצלה ולא הקטנה לגדולה, ולפי' אם יש גפנים בגדולה אסור לזרוע בקטנה אפי' הרחי' ד' אמות, ואם זרע, זרעים אסורים וגפנים מותרים, ואם יש גפנים בקטנה, מותר לזרוע בגדולה מבלי הרחקה כי יש מחיצה ביניהן עם הצורת פתח, כל זה פשוט בערובין.
